נגיף הקורונה הביא איתו מחלה חדשה אשר השלכותיו ארוכות הטווח טרם ידועות בבירור. כיצד עשוי הנגיף להשפיע על פוריות האשה? איזה השפעה יש לו על הריון ולידה?

"גם אצל הרופאים אין בשלב זה מספיק נתונים אמפיריים כדי לגבש מסקנות ברורות," אומרת לנו נעמה עידן, מנהלת קבוצות "לידה זה כוח". "רופאים יכולים לתת מידע לפי מה שהם רואים בקליניקות. ראשי מחלקות יכולים לתת תמונה רחבה מעט יותר. אך נתונים גולמיים אלה אינם מעובדים ולכן גם הנתונים שיש בידינו, ואשר את חלקם נציג בכתבה זו, עדיין אינם מבוססים אמפירית אלא על פי מה שנראה בשטח. אבל למרות שהנתונים בחלקם מעורפלים ולא בהכרח מבוססים אמפירית עדיין הם מציגים מגמה ותמונת מצב ראשונית".

עידן נמצאת בקשר הדוק עם רופאי נשים בכירים ואת המידע שנצבר עד כה היא משתפת באתר האינטרנט "לידה זה כוח" בו ניתן למצוא חומר רב ועדכני על הריון ולידה בקורונה וכן ראיונות עם רופאים ואנשי מקצוע.

את תקופת ההיריון, היא אומרת, ניתן לחלק לשלושה שלישים שבכל אחד מהן הגוף מגיב אחרת לקורונה.

שליש ראשון של ההיריון:

בתקופה זו גופה של האישה ההרה חלש יותר מגופה של אישה צעירה רגילה, ולכן התגובה להידבקות בקורונה עלולה להיות קשה יותר.

מעריכים כי מסיבה זו ישנם מקרים רבים של נשים הרות חולות קורונה, שתקופת ההחלמה והתאוששות שלהן הייתה ארוכה יותר מהרגיל על אף שהן נשים צעירות, בריאות וחזקות בדרך כלל. אצל חלק מאותן נשים תוצאה 'שלילית' לבדיקת קורונה התקבלה רק חודשים לאחר חלוף הסימפטומים. כמו כן עוצמת הסימפטומים הייתה חזקה יותר מאשר אצל נשים רגילות באותו גיל. הכלל הוא: הריון מחליש את הגוף וכשהגוף חלש קשה לו יותר להתמודד עם הקורונה.

בנוסף, בשליש הראשון קיים סיכוי גבוה יותר להפלה כשהאישה חלתה בקורונה, גם כשכל המדדים נראו תקינים קודם לכן. נמצאו אף מקרים של הפלה שאירעו שבועיים לאחר שהתקבלה תשובה 'שלילית' לבדיקת קורונה.

שליש שני של ההיריון:

השליש השני של ההיריון עובר יחסית בשלום, גם על נשים שחלו בקורונה.

חלק שלישי של ההיריון:

בשליש השלישי של ההיריון הגוף מתכונן ללידה. מבחינת סיכוני קורונה זהו השלב המסוכן יותר. הקורונה עלולה לתקוף בשלב זה באגרסיביות. אם חלה הידרדרות בעקבות הקורונה היא עלולה להיות מהירה ודרסטית, שלא כמו אצל רוב הצעירים שחולים בקורונה.

מסיבות שאינן ידועות עדיין, הידרדרות הריאות יכולה להיות מהירה מאוד גם אצל אישה צעירה, וללא סיבה נראית לעין בשליש השלישי להיריון. ייתכן והריאות, המצויות בעומס בעקבות ההיריון, מתקשות יותר לתפקד ומגיעות ביתר מהירות למצב לקריסה. הקורונה בתקופת היריון יכולה להתבטא כפי שמתבטאת אצל מי שיש לו מחלת רקע. מסיבות אלה חשוב מאוד להיות תחת מעקב רפואי כשיש קורונה בהריון, הואיל ופגיעה בתפקוד איברים חיוניים עלולה להיות פתאומית ומהירה.

המענה הרפואי המקובל היום, כאשר ישנה הידרדרות אצל חולת קורונה בשלב השלישי של ההיריון, הוא ליילד בניתוח קיסרי, ובלבד שמצב העובר מאפשר זאת. הניתוח נועד לשמור על חיי העובר וגם מחזיר את גופה של האם למצב רגיל המאפשר לה להתמודד ביתר קלות עם הקורונה כמו רוב הצעירים. לידות יזומות נעשות אפילו בחודש שביעי להריון כאשר יש לתינוק סיכויי הישרדות גבוהים.

נכון להיום הנוהל הרפואי הוא שאם אישה עם קורונה בשליש השלישי להיריון מפתחת מצוקה כלשהי, מרדימים ומיילדים אותה. זהו בעצם טיפול קלאסי של קורונה במצב קשה: הרדמה והנשמה.

סיבוכי הריון בחולות קורונה

במספר מחקרים נמצאו נזקים בכלי הדם העובריים לרבות היווצרות קרישי דם בשליה של נשים שילדו בזמן שחלו בקורונה. המשמעות הקלינית של ממצא זה עדיין אינה ידועה.

לידה בתקופת הקורונה:

בחלק זה נתאר בעיקר את חווית הלידה בצל הקורונה.

בקרב המיילדות והרופאים קיים חשש מפני הידבקות על ידי היולדות, דבר העשוי להתבטא ביחסו של הצוות הרפואי ליולדת. לכן, מעבר לסיכונים הבריאותיים הישירים הכרוכים בקורונה, ישנה חשיבות גבוהה להגיע ללידה בלי קורונה על מנת שלא לגרום לדילול של צוות המיילדות והרופאים בבית החולים שיאלצו להיכנס לבידוד בעקבות חשיפה לחולת קורונה.

חווית הלידה בבית החולים בתקופת הקורונה:

נשים יכולות להגיע ללידה באחד משלושת המצבים: כאשר הן בריאות ולא חולות בקורונה; כאשר הן יודעות שהן חולות בקורונה; וכאשר הן חולות, אך אינן יודעות על כך ומגלות זאת רק בבית החולים.

עבור יולדת בריאה חווית הלידה היא רגילה, ללא שינוי משמעותי מהעבר.

לידה של יולדת חולה בקורונה שונה מעט מהרגיל: היא צריכה להגיע לבית החולים ולצאת ממנו עם אמבולנס; המיילדת לבושה במיגון מלא; והלידה מתבצעת במחלקה נפרדת ולא בחדר הלידה הרגיל. בחלק מבתי החולים יאפשרו ליולדת חולת קורונה להגיע עם לווי ואפילו יש אפשרות להיות בביות עם מלווה. פרט לשינויים הללו היולדות לא דיווחו על חוויות שליליות במיוחד.

לעומת שני המצבים הקודמים, חווית הלידה והשהייה בבית החולים יכולה להיות גרועה ושלילית כאשר האישה מגיעה ללידה כשהיא חולה בקורונה ואינה יודעת שהיא חולה. ברוב בתי החולים כאשר נשים מגיעות ללידה הן קודם כל נבדקות בבדיקת קורונה (בקישור שיצורף בתחתית הכתבה ניתן להיכנס ל'רובוט' שמציג נתונים בזמן אמת לגבי כל בית חולים האם מבצע בדיקת קורונה לילדות או לא). אם בבדיקת הקורונה שמבצעים בכניסה לחדר הלידה מוצאים כי היולדת חיובית לקורונה מעבירים אותה במהירות לחדר לידה ייעודי. יולדות רבות מתארות את ההעברה הזו כבלתי נעימה בעליל ואף היסטרית.

אז איך נמנעים ממצב כזה? ישנן כמה המלצות:

המלצה ראשונה: לשמור שלא להידבק בקורונה. לשם כך ניתן לצאת לחופשת לידה מוקדמת החל מתחילת חודש תשיעי. להישאר בבית וכמובן שגם המשפחה תיזהר ותשמור. השמירה היתירה של המשפחה גם תקטין את הסיכוי לבידוד במהלך האשפוז בבית החולים.

המלצה שניה: להיבדק כשבועיים לפני הלידה כדי שגם אם האישה חולה היא תוכל להודיע על כך מראש, דבר שימנע הרבה מאוד אי נעימות. על כל תסמין (כאב ראש וכד') מומלץ לבצע בדיקת קורונה בלי הרבה התלבטויות, ולו על מנת להבטיח חווית לידה נעימה.

המלצה שלישית: חשוב שכל אישה בהיריון תדע מראש מה חשוב לה ללידה, ובהתאם לשיקולים אלה תבחר את בית החולים בו תלד. ישנו 'רובוט המידע' (באתר הזה: https://powerbirth.co.il/) שנותן מידע בזמן אמת על בתי החולים השונים בארץ, השירותים, הנהלים ודרכי הטיפול הקיימים בהם ליולדות. נהלים אלה משתנים מעת לעת והם מתעדכנים ברובוט זה.

התנהלות בחדר הלידה:

החוק מחייב כל אזרח לעטות מסיכה במקום ציבורי. חדר לידה הינו מקום ציבורי, ולכן חובה להיות בו עם מסיכה. המסכה נחוצה גם כדי לא להידבק וגם למנוע הדבקת אחרים.

עם זאת, החוק מתיר להסיר את המסכה מסיבה רפואית כאשר אדם מתקשה לנשום.

בעקבות פנייה של כמה גופים למשרד הבריאות הוחלט ברוב בתי החולים על הנוהל לפיו בזמן הלידה הפעילה אישה לא חייבת לעטות מסיכה (ה'רובוט' שצויין קודם נותן מידע על בתי חולים שמאפשרים לידה פעילה ללא מסיכה). האחריות של היולדת היא להשאיר עליה את המסכה כל עוד היא מרגישה שאינה חייבת להוריד אותה. היא גם רשאית להסיר אותה כשהיא לבד בחדר. אולם עליה לעטות מסכה כשנכנס איש צוות או מלווה, הן מצד האחריות החברתית שבדבר, להגן על הצוותים הרפואיים שיוכלו לתפקד בהרכב מלא, והן כדי שלא להגיע לעימות עם הצוות.

מיד אחרי הלידה ישנו שינוי דרסטי ברמת ההורמונים ותוך שבועיים עד ששה שבועות הגוף חוזר לעצמו, ואז אין סיכון מוגבר יותר לאישה יולדת מאשר אדם צעיר אחר.

האשפוז שאחרי הלידה:

ישנן מחלקות ייעודיות ליולדות חולות בקורונה, בהן מתאשפזות רק נשים ויולדות שיש להן קורונה.

אולם ישנם בתי חולים שאין להן מחלקת 'נשים-קורונה' או 'יולדות-קורונה'. במקומות אלה קיימת מחלקה אחת בה מאושפזים שם חולים מכל הסוגים שיש להם קורונה. במקום כזה יולדת יכולה להיחשף למקרי חולי שהיא לא בהכרח מעוניינת לפגוש במצבה. לכן כדאי לבחור מראש בבית חולים שיש לו מחלקה ייעודית 'נשים-קורונה' או 'יולדות-קורונה', כי קשה לדעת בוודאות אם בדיקת הקורונה תצא חיובית או שלילית.

עוד נתון חשוב: נכון להיום חדרי האוכל בבתי החולים נסגרו, מלבד בשני בתי חולים שגם בהם לא יושבים בחדר האוכל אלא לוקחים משם את האוכל לחדר. לכן יש לדעת מראש שלאחר לידה בתקופת הקורונה לא תהיה החוויה החברתית של חדר האוכל במחלקת יולדות.

בתי החלמה:

בתקופת הגל הראשון נסגרו בתי ההחלמה בעקבות הוראת משרד הבריאות ואחרי פסח הם שבו ונפתחו. בתי החלמה הצמודים לבתי החולים מקבלים את היולדות רק ישירות מבית החולים. בשאר בתי ההחלמה לכל אחד יש את הנהלים שלו אך בחדרי האוכל לא יכולות לשבת שתי נשים יחד, אלא אמורות לשבת כל אחת בנפרד.

יילודים, תינוקות וקורונה:

ברחם אין הדבקה מהאם לעובר, מי השפיר אינם מעבירים קורונה וכך גם לא חלב אם. מסיבה זו ההנקה עצמה אינה מדבקת. יחד עם זאת, רסיסי רוק הנפלטים מהפה של האם עלולים להדביק את היילוד והקורונה עלולה להיות מסוכנת עבורם. מגע ושיעול יכולים אף הם להדביק את התינוק. מסיכות הן אפוא הכרחיות בשהייה עם התינוק. המסכות יעילות לארבע שעות, לכן יש להקפיד להחליף אותן על בסיס קבוע. כמו כן חובה להקפיד ככל האפשר על היגיינה ושטיפת ידיים לפני מגע עם התינוק.

בחודשיים הראשונים לחייו חשוב לשמור במיוחד על התינוק שלא יידבק. אמנם ככלל רצוי בתקופת הקורונה שהתינוק לא יגיע לבי"ח, אך כשחומו עולה מעל 38 מעלות יש להביא אותו ללא שהיות.

בדיקות שגרתיות במהלך ההיריון:

חשוב להבהיר: אין לוותר על בדיקות שגרתיות בהריון בתקופת הקורונה.

בתקופת הגל הראשון ביטלו את הבדיקות השגרתיות (חלקן נעשו טלפונית), אך כיום התפקוד בקופ"ח חזר להיות כרגיל. חשוב לבצע את כל בדיקות ההיריון השגרתיות כרגיל, היות והבעיות ה'רגילות' לא נעלמו והמעקב אחריהן חשוב. אסור להגיע למצב סיכוני של האם או של העובר בגלל שהאם לא פגשה רופא תקופה ארוכה במהלך ההיריון. כמו כן, אם ישנה סחרחורת, טשטוש ראייה או כאב ראש בסוף ההיריון חובה להגיע להיבדק מיידית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נסיים בברכת לידה קלה, ובריאות איתנה, ובתודה לצוותי הרפואה שמשקיעים ימים ולילות למען שמירה על בריאותנו.

**

קישור לאתר האינטרנט "לידה זה כוח" בו ניתן למצוא חומר רב ועדכני על הריון ולידה בקורונה, ראיונות עם רופאים, אנשי מקצוע וכו' https://powerbirth.co.il/

קישור לשיחת וואצאפ וקבוצות וואצאפ העוסקות בהיריון ולידה בצל הקורונה, https://wa.me/message/32TX73MMRUURM1 או בשליחת הודעת וואטסאפ למספר הטלפון 03-6344440.

בקבוצות ובאתר הללו אפשר להתייעץ, לקבל תמיכה, עזרה ועידוד. באתר מרוכז מידע רב על בתי חולים השונים בארץ ועל חוויית הטיפול בהן. כמו כן, קיים שם גם מידע מקצועי רב, ראיונות עם אנשי מקצוע ורופאים ועוד. בנוסף, הנהלת פרויקט "לידה זה כח" נמצאת בקשר שוטף עם בתי החולים. אם קורה משהו לא תקין ניתן ליצור דרכנו קשר מידי עם בכירי בבתי החולים על מנת להביא לפתרון מיידי.